חוק הספאם הוא הכינוי לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, בנוסח שנקבע בתיקון 40 (בתוקף מ-1.12.2008) ותוקן מאז כמה פעמים. חוק הספאם אוסר לשלוח "דבר פרסומת" בפקס, בחיוג אוטומטי, בהודעה אלקטרונית (מייל, ובפועל גם וואטסאפ) או ב-SMS בלי הסכמה מפורשת של הנמען, שניתנה מראש ובכתב. הפרה חושפת את העסק לפיצויים של עד 1,000 ש"ח על כל הודעה, בלי שהנמען יצטרך להוכיח נזק.

הבהרה: המדריך אינו ייעוץ משפטי, והוא מבוסס על נוסח החוק והפסיקה נכון לאוקטובר 2026. לפני קמפיין, התייעצו עם עורך דין.

מה זה חוק הספאם ועל אילו ערוצים הוא חל

חוק הספאם חל על ארבעה ערוצי שליחה, שמנויים בסעיף 30א(ב):

ישראל פועלת בשיטת opt-in: אסור לשלוח פרסומת עד שהנמען הסכים. בארה"ב, חוק CAN-SPAM מתיר לשלוח מייל מסחרי עד שהנמען מבקש להפסיק (opt-out).

מי נחשב מפרסם? מי ששמו או כתובתו מופיעים בהודעה לצורך רכישה, מי שהעסק שלו מקודם בה, ומי שמשווק עבור אחר. לכן העסק הוא המפרסם גם כשסוכנות או כלי דיוור שולחים בשמו.

מה נחשב "דבר פרסומת", ומה נחשב הודעת שירות

סעיף 30א(א) מגדיר שלושה סוגים של "דבר פרסומת":

  1. מסר שמופץ באופן מסחרי ומטרתו לעודד רכישה של מוצר או שירות, או הוצאת כסף בדרך אחרת.
  2. מסר לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה.
  3. מסר לציבור הרחב שמציע לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים כדי לקבל מסר כלשהו.

בית המשפט העליון קבע את המבחן ברע"א 4704/20 בן-עמי נ' Facebook Ireland (9.2.2021, פסקה 11): השאלה אינה אם ההודעה מועילה לנמען, אלא איך היא הופצה ולאיזו מטרה. הודעה שנשלחה בתפוצה מסחרית כדי שהנמענים יוציאו כסף היא פרסומת, גם אם היא פונה לכל נמען בשמו.

גם תוכן מעורב נחשב פרסומת. בת"ק 18944-08-25 לבמור נ' ראש יהודי (5.2.2026) נקבע שהודעות שכללו מידע על פעילות עמותה וגם בקשה לתרומה הן דבר פרסומת.

המחשה כללית בלבד, וההכרעה תלויה בתוכן ובאופן ההפצה של כל הודעה:

הודעה סיווג סביר
אישור הזמנה, עדכון משלוח, תזכורת לתור בדרך כלל הודעת שירות
אישור הזמנה עם קופון להזמנה הבאה כנראה פרסומת
ניוזלטר טיפים שכולל מבצע פרסומת
"יום הולדת שמח" עם 15% הנחה פרסומת

הסכמה מפורשת מראש: איך מקבלים אותה ואיך מתעדים

לפי סעיף 30א(ב), ההסכמה צריכה להיות מפורשת, מראש ובכתב, ומספיקה גם הסכמה בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת. בפועל, המשמעות היא:

דוגמה מהפסיקה: בת"צ 16620-09-19 בן פורת נ' רדיו ללא הפסקה (שלום תל אביב-יפו, 20.12.2020) אושרה תובענה ייצוגית נגד מפעילת אפליקציה שמשתמשיה נרשמו דרך פייסבוק בלי שהתבקשו להסכים לקבל פרסומות, ובחלק מהמיילים חסרה המילה "פרסומת" בשורת הנושא.

נטל ההוכחה עובר אליכם. בפסק דין בן-עמי (פסקה 13) נקבע שברגע שהנמען מצהיר שלא הסכים, בפועל המפרסם הוא שצריך להוכיח את ההסכמה. לכן כדאי לשמור לכל איש קשר: תאריך ושעה, מקור (טופס, קופה, שיחה), הנוסח המדויק שהוצג, הערוץ, וכל סירוב מאוחר יותר.

מערכת דיוור שמתעדת הסכמות חוסכת חיפושים כשמגיע מכתב התראה.

ורשימה שקניתם או שכרתם? כמעט אף פעם אין בה הסכמה מפורשת לקבל פרסומות דווקא מכם.

החריג ללקוח קיים בחוק הספאם: שלושה תנאים שחייבים להתקיים יחד

סעיף 30א(ג) מתיר לשלוח פרסומת בלי הסכמה מפורשת רק כשמתקיימים כל התנאים האלה:

  1. הלקוח מסר את פרטיו במהלך רכישה, או במשא ומתן לרכישה, והעסק הודיע לו שהפרטים ישמשו לשליחת פרסומות.
  2. הלקוח קיבל הזדמנות לסרב, לכל הפרסומות או לסוג מסוים, ולא סירב.
  3. הפרסומת עוסקת במוצר או בשירות מסוג דומה למה שרכש או ביקש לרכוש.

זו טענת הגנה, והנטל להוכיח את כל התנאים מוטל על העסק (בן-עמי, פסקה 17, בהסתמך על ע"א 534/17 לפיד נ' סלקום, 6.3.2019).

אם אתם מנהלים חנות אונליין, הוסיפו לעמוד התשלום נוסח ברור על שליחת פרסומות ואפשרות לסרב, ולמי שלא נתן הסכמה מפורשת, שלחו רק הצעות על מוצרים מסוג דומה למה שקנה.

בעסקה מתמשכת, כמו מנוי, סיום ההתקשרות נחשב הודעת סירוב (סעיף 30א(ד)(2)). ללקוח שעזב לא שולחים יותר פרסומות.

ומה עם פנייה לעסקים (B2B)?

החוק לא פוטר פרסומות שנשלחות לעסקים. יש הקלה אחת, בסוף סעיף 30א(ב): פנייה חד-פעמית לבית עסק, שהיא הצעה להסכים לקבל מכם פרסומות, אינה הפרה. כדאי שההודעה תסתפק בבקשת ההסכמה, בלי הצעה מסחרית.

מה חייב להופיע בכל הודעה: "פרסומת", פרטי המפרסם ודרך לסרב

סעיף 30א(ה) קובע מה לכלול בכל דבר פרסומת, באופן בולט וברור ובלי להטעות:

ערוץ סימון פרטי המפרסם דרך לסרב
מייל המילה "פרסומת" בשורת הנושא שם, כתובת ודרכי יצירת קשר הודעה על הזכות לסרב, דרך פשוטה לעשות זאת, וכתובת תקפה ברשת למשלוח סירוב
SMS לא חובה לפי לשון החוק; מומלץ "פרסומת" בתחילת ההודעה שם ודרך יצירת קשר לצורך סירוב תשובה באותו ערוץ או בכתב
וואטסאפ (גישה זהירה) "פרסומת" בתחילת ההודעה שם, כתובת ודרכי יצירת קשר אפשרות לסרב בתוך השיחה, וגם ערוץ נוסף בכתב
חיוג אוטומטי "פרסומת" בתחילת ההודעה שם, כתובת ודרכי יצירת קשר הודעה בתחילת השיחה על הזכות להסיר את השם מרשימת התפוצה, והסרה בלחיצה על מקש

מה זו "כתובת תקפה" במייל? בפרשת לבמור נקבע, בהסתמך על ע"א (מחוזי מרכז) 16321-03-20 עקיבא נ' טרוולייק (20.9.2020), שכפתור "הסרה" לבדו, בלי כתובת תקפה שאפשר לפנות אליה, לא עומד בסעיף 30א(ה)(1)(ג)(1). הפתרון הפשוט: לצד הכפתור, כתובת מייל פעילה לבקשות הסרה.

הסרה מרשימת תפוצה: מה החוק דורש

לפי סעיף 30א(ד)(1), נמען רשאי לסרב בכל עת, לכל הפרסומות או רק לסוג מסוים. הסירוב חינם, חוץ מעלות המשלוח, והוא יכול להגיע בכתב או באותה דרך שבה נשלחה הפרסומת, לפי בחירת הנמען.

בפסק דין בן-עמי (פסקאות 22-24) הובהר שגם כשהעסק מציע כפתור "הסרה", הנמען עדיין רשאי לסרב בדרכים האחרות שהחוק מתיר: בכתב, או באותו ערוץ שבו קיבל את הפרסומת. נמען שמתעקש לא להשתמש בכפתור עלול להיחשב חסר תום לב ולקבל פיצוי נמוך יותר, אבל לא כדאי לבנות על זה.

כל הודעה שנשלחת אחרי סירוב נחשבת כאילו נשלחה ביודעין, ואין לעסק הגנה מפני החזקה הזו (סעיף 30א(י)(5)(א)). בפועל: נהלו רשימת הסרה אחת לכל הכלים והערוצים, ובדקו אותה לפני כל ייבוא של רשימה ישנה.

חוק הספאם בוואטסאפ וב-SMS

SMS מופיע בחוק במפורש, וכללי ההסכמה וההסרה חלים עליו במלואם.

וואטסאפ לא מוזכר בחוק בשמו, אבל ההגדרה של "הודעה אלקטרונית" אינה תלויה בטכנולוגיה מסוימת, ובפרשת לבמור נכללו שתי הודעות וואטסאפ בין 23 ההודעות שבגינן נפסק פיצוי. ההמלצה הזהירה היא להתייחס לדיוור בוואטסאפ כמו למייל: הסכמה מתועדת, "פרסומת" בתחילת ההודעה, פרטי העסק ודרך לסרב בתוך השיחה.

מעבר לחוק, מדיניות ההודעות העסקיות של וואטסאפ (WhatsApp Business Messaging Policy), שעודכנה ב-23.9.2026, מוסיפה דרישות משלה:

מבצע שנשלח לכל אנשי הקשר הוא דבר פרסומת, גם כשהוא יוצא מבוט לוואטסאפ ולא מאדם.

מה הסיכון: פיצויים, תובענות ייצוגיות וקנסות

במישור האזרחי, הפרה של חוק הספאם היא עוולה. בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים לדוגמה בלי הוכחת נזק, עד 1,000 ש"ח לכל דבר פרסומת שנשלח ביודעין (סעיף 30א(י)(1)), וחזקה שהשליחה הייתה ביודעין, אלא אם העסק מוכיח אחרת.

נקודת המוצא בפסיקה היא הסכום המרבי (רע"א 2904/14 גלסברג נ' קלאב רמון, 27.7.2014). סכומים נמוכים בהרבה נפסקו כשהתובע עצמו פעל בחוסר תום לב: בפרשת בן-עמי לא נפסק פיצוי, גם בגלל היקף ההפרה הזעיר, ובפרשת לבמור נפסק שקל אחד להודעה. מנגד, רשימה גדולה פותחת פתח לתובענה ייצוגית, כמו בפרשת בן פורת.

במישור הפלילי, נכון לאוקטובר 2026:

צ'קליסט חוק הספאם: 9 בדיקות לפני כל קמפיין

  1. האם ההודעה היא דבר פרסומת, או הודעת שירות נקייה?
  2. האם יש הסכמה מתועדת, או שכל שלושת תנאי החריג ללקוח קיים מתקיימים?
  3. אם אתם נשענים על החריג: האם המוצר דומה למה שהלקוח קנה?
  4. האם סיננתם את כל מי שסירב, בכל ערוץ, ואת מי שסיים מנוי?
  5. האם המילה "פרסומת" מופיעה בשורת הנושא או בתחילת ההודעה?
  6. האם מופיעים שם העסק, הכתובת ודרכי יצירת הקשר?
  7. האם יש דרך פשוטה לסרב, ובמייל גם כתובת מייל פעילה לבקשות הסרה?
  8. בוואטסאפ: האם יש opt-in מתועד, ואם אתם שולחים דרך ה-API, תבנית הודעה מאושרת?
  9. האם רשומת ההסכמה של כל נמען מעודכנת ונגישה?

איך מערכת דיוור עוזרת לעמוד בכללים (בלי להחליף עורך דין)

שאלות לשאול כל ספק דיוור: האם הוא מתעד הסכמה לכל איש קשר? האם יש רשימת הסרה אחת לכל הערוצים? האם אפשר לפלח לפי הסכמה? האם התבניות כוללות "פרסומת" בשורת הנושא?

ב-Kwan One, מערכת ניהול עסק מבוססת AI שנמצאת לפני השקה, תיעוד ההסכמה במייל נעשה במערכת הדיוור, בפנקס הסכמות לפי סעיף 30א, לצד ניהול קמפיינים. כל אנשי הקשר מרוכזים במערכת CRM אחת, יחד עם נתוני התגובה לדיוור. בצד הוואטסאפ יש תבניות הודעה, קמפיינים לפלחי לקוחות ואוטומציות, אבל כללי ההסכמה והסימון שתוארו למעלה נשארים שם באחריותכם.

העוזר החכם מציע ואינו מבצע בשקט: כל תוצר AI נשמר כטיוטה עד שאתם מאשרים, וההחלטה מה לשלוח ולמי נשארת שלכם.

שאלות נפוצות

האם חוק הספאם חל על הודעות וואטסאפ?

החוק לא מזכיר את וואטסאפ בשמו, אבל ההגדרה של "הודעה אלקטרונית" רחבה מספיק כדי לכלול אותו, ובתביעה קטנה (לבמור, 2026) כבר נפסק פיצוי גם על הודעות וואטסאפ, אם כי בלי דיון נפרד בשאלה. הדרך הבטוחה: הסכמה מתועדת, סימון "פרסומת" ואפשרות לסרב בתוך השיחה.

האם מותר לשלוח ניוזלטר ללקוחות קיימים בלי לבקש הסכמה?

רק אם מתקיימים יחד שלושת התנאים של סעיף 30א(ג): בזמן הרכישה נאמר ללקוח שפרטיו ישמשו לפרסומות, ניתנה לו הזדמנות לסרב והוא לא סירב, והניוזלטר עוסק במוצרים דומים. אחרת, צריך הסכמה מפורשת.

האם הודעת אישור הזמנה או עדכון משלוח נחשבת פרסומת?

בדרך כלל לא, כל עוד היא עוסקת רק בהזמנה עצמה. קופון, מבצע או המלצה לקנייה נוספת עלולים להפוך אותה לדבר פרסומת, כי מה שקובע הוא מטרת ההודעה ואופן ההפצה.

האם חובה לכתוב "פרסומת" גם ב-SMS?

לפי לשון סעיף 30א(ה)(2), ב-SMS חובה לציין רק את שם המפרסם ודרך ליצור קשר לצורך סירוב. כפרקטיקה זהירה, מומלץ להוסיף "פרסומת" בתחילת ההודעה. ההקלה נוגעת רק לתוכן ההודעה: הסכמה מראש נדרשת ב-SMS בדיוק כמו במייל.

כמה פיצוי אפשר לחייב עסק על הודעת ספאם?

עד 1,000 ש"ח לכל הודעה, בלי הוכחת נזק, לפי סעיף 30א(י). זו נקודת המוצא בפסיקה, אבל בית המשפט רשאי להפחית, למשל כשהתובע פעל בחוסר תום לב או כשההפרה קטנה. לזה מצטרפת חשיפה לתובענה ייצוגית ולקנס פלילי.

מקורות

Kwan One נמצאת בגישה מוקדמת. ענו על כמה שאלות קצרות על העסק שלכם, וקבלו דו"ח אבחון אישי שנבנה לפי התשובות.

הצטרפו לגישה מוקדמת